איך לזהות ולתקן בעיות ביוב בבניינים ישנים?

הבעיות שחוזרות בבניינים ותיקים הן חדירת שורשים, שקיעה של קו הביוב, התפוררות של צנרת חרס או אסבסט-צמנט וקולטני ברזל יצוק שהחלידו מבפנים. ההבדל בין תיקון של 2,500 ₪ להחלפה של עשרות אלפים נקבע בעזרת צילום הצנרת, לא בניחוש. אם אותה סתימה חוזרת יותר מפעמיים בשנה, הבעיה היא מבנית ופתיחה חוזרת רק דוחה את ההוצאה.

בניין מ-1975 וסתימה בבניין מ-2015 נראים אותו דבר מבחינת האסלה, אבל מדובר בשתי בעיות שונות. בבניין החדש כמעט תמיד מדובר במגבונים או בשומן. בבניין הוותיק זה בדרך כלל הצינור עצמו, ושם פתיחת הסתימה פותרת את הבעיה למשך כמה חודשים ולא יותר מזה.

מה מותקן מתחת לבניין שלכם?

לפני שמחליטים משהו, כדאי לדעת מה יש מתחת לבניין. אלה החומרים הנפוצים בישראל לפי תקופת בנייה, וזה מה שהם עושים כשהם מזדקנים:

חשוב לזכור שהחומר לבדו אינו קובע. קו חרס עם שיפוע טוב יכול לתפקד גם במשך 60 שנה, וקו PVC עם שיפוע שגוי ייסתם כל חורף. לכן מצלמים לפני שמחליטים.

מהם חמשת הסימנים שאומרים שהבעיה בצנרת?

1. הסתימה חוזרת באותו מקום כל כמה חודשים. זה הסימן החזק ביותר. מגבונים סותמים מקומות אקראיים בצנרת, פגם מבני סותם את אותו מקום קבוע.
2. הסתימה חמורה יותר לאחר גשם. מים שנכנסים דרך סדק או דרך חיבור פתוח מביאים איתם חול ואדמה.
3. ניקוז איטי בכל הקומות בטור אנכי אחד. זה קולטן ברזל שהקוטר שלו הצטמצם מחלודה, ולא בעיה של דירה אחת.
4. שקיעה בריצוף החצר או באספלט מעל קו הביוב. האדמה נשטפת לתוך הצינור דרך הסדק ונוצר חלל.
5. צמחייה ירוקה במיוחד בפס צר מעל הקו. העץ מצא מקור מים וחומר אורגני. השורשים כבר בפנים.

מדוע הצילום קודם להחלטה?

בצילום צנרת מכניסים מצלמה אל תוך הקו ובודקים באיזה מקום מדויק נמצאת הבעיה, מה טיבה (שורש, שבר, שקיעה, חלודה) ומה אורך הקטע הפגוע. אחרי הצילום יש דו"ח שאפשר להציג לדיירים ולהשתמש בו על מנת לתבוע מהביטוח או מהעירייה, במידה והכשל אכן בקו העירוני. בלי צילום, כל הצעת מחיר לשיפוץ היא ניחוש.

זו הנקודה שבה רוב ועדי הבתים מפסידים כסף. מזמינים קבלן שמציע לשבור ריצוף, בלי שאף אחד ראה מה באמת יש בצינור.

מהן דרכי התיקון ומתי כל אחת מתאימה?

על השרוול כדאי לדעת שלושה דברים. הוא מבוצע בישראל לפי ת"י 535, הוא מקטין את הקוטר הפנימי בכ-3 עד 6 מ"מ (בקו שסתום מחלודה זה עדיין שיפור נטו, כי הדופן החדשה חלקה), והוא יוצר צינור רציף בלי מחברים, כלומר בלי הנקודה שדרכה שורשים נכנסים.

מתי שרוול לא יעזור: כשהצינור קרס, נמעך או שקע. שרוול מצפה את מה שקיים ולא מיישר שיפוע. אם המצלמה מראה מים עומדים בתוך הקו, זו שקיעה, וזו חפירה.

מי משלם בבניין משותף?

תקלה בקו הראשי המשותף מתחלקת בין כלל הדיירים. קו שמשרת כמה דירות מסוימות מתחלק בין אותן דירות. תקלה בצנרת שמשרתת דירה אחת היא באחריות הדייר. הנושא הזה מייצר יותר ויכוחים מכל היתר, ולכן כדאי שהצילום ייעשה לפני הדיון ולא אחריו. הצילום קובע איפה בדיוק נמצא הכשל, וזה מה שקובע מי משלם. הרחבנו על זה במאמר על האחריות לתקלות בצנרת המשותפת.

מה כן ומה לא לעשות בצנרת ותיקה?

אין להשתמש בחומרים כימיים חזקים לפתיחת סתימות. בצנרת חדשה הם בעיקר לא יעילים, בצנרת ותיקה של חרס או אסבסט-צמנט הם מאיצים את הבלייה של הדפנות. גם השילוב של חומץ וסודה, שנחשב "טבעי", לא פותח סתימה אמיתית בקו ראשי.

אפשר לבצע שטיפה תקופתית בלחץ מים. כאן נדרשת התאמה של הלחץ לסוג הצינור. בקו חרס מתפורר או באסבסט-צמנט, לחץ גבוה מדי יכול להזיק, ולכן שווה לוודא שמי שמגיע יודע מה יש לו בקו ולא מפעיל את אותו לחץ על הכל.

במידה והצילום מראה על חדירה של שורשים, ניתן לחתוך אותם. חיתוך לבד נותן לכם יותר זמן, כי השורש חוזר לאותו חיבור פתוח.

שאיבה ושטיפה של בור המשאבות לפני החורף ואחריו, בבניין שיש בו בור, מומלצת.

כמה זה עולה אצלנו?

המחיר ההתחלתי שלנו לפתיחת סתימות ביוב, צילום צנרת ביוב, וחיתוך שורשים בביוב הוא 750 ₪. המחיר הסופי תלוי בגישה, באורך הקו ובסוג העבודה, ואתם מקבלים אותו בטלפון לפני שהמשאית יוצאת. בשבת ובחג יש תוספת שנקבעת מראש.

עבור וועדי בתים בבניינים ותיקים אנחנו מעניקים הסכם תחזוקה שכולל שטיפת קווים ושאיבה במועדים קבועים במחיר שנתי ידוע, עם קריאת חירום בעדיפות ראשונה. בבניין עם היסטוריה של סתימות זה כמעט תמיד זול יותר מארבע קריאות חירום בשנה.

מצלמים לפני ששוברים

18 שנה בשרון לימדו אותנו שרוב הבניינים הוותיקים לא צריכים החלפה מלאה. הם צריכים שמישהו יסתכל בתוך הצינור ויגיד איפה בדיוק הבעיה. אנחנו מגיעים עם מצלמה, נותנים דוח, ואז מדברים על פתרון.

053-551-0029, 24 שעות ביממה, כולל שבת וחג.