מחלות שמקורן בביוב: סיכוני חשיפה ואיך לטפל

jason-jarrach

תוכן עניינים

מי ביוב מכילים חיידקים, נגיפים, וטפילים שעלולים לגרום למחלות מעיים ולזיהומים. ההדבקה השכיחה ביותר היא דרך מגע יד-פה ודרך פצעים פתוחים, לא דרך שאיפת אוויר. אם באתם במגע עם מי ביוב, יש לשטוף את האזור היטב בעזרת מים וסבון, לכסות פצעים, ולהחליף בגדים בהקדם. מי שמפתח חום, שלשול ממושך, הקאות, צהבהבות בעיניים, או זיהום בפצע לאחר שנחשף למי ביוב צריך לפנות לרופא ולציין במפורש שנחשף למי ביוב. הדף הזה מספק מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי.

אנחנו לא רופאים, אנחנו שואבים ביוב מזה 18 שנה. מה שאנחנו כן יודעים היטב זה איך נראית חשיפה בשטח, מי נחשף בפועל, ומה מקטין את הסיכון.

איך בכלל נדבקים?

זה החלק שהכי חשוב להבין כי הוא קובע איך מתגוננים:

  • מגע יד-פה. הדרך השכיחה ביותר. הידיים נוגעות במים או במשטח מזוהם, ואחר כך בפנים, באוכל, או בסיגריה.
  • דרך פצע או שריטה בעור. גם שפשוף קטן בעור נחשב כפצע פתוח.
  • התזה לעיניים, לאף, או לפה בזמן שאיבה או שטיפה בלחץ.
  • מזון ומים שבאו במגע עם מי הצפה.

מה שפחות מדאיג: ריח ביוב כשלעצמו אינו מדביק. הריח מטריד ולפעמים גורם לכאב ראש ולבחילה, אבל מחוללי המחלה עוברים במגע ובבליעה.

אילו קבוצות נמצאות בסיכון מוגבר?

  • ילדים קטנים שנוגעים בכל דבר ומכניסים ידיים לפה.
  • נשים בהריון.
  • מבוגרים ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, כולל מטופלים כרוניים.
  • עובדי ביוב, אינסטלטורים, ועובדי תחזוקה בגלל חשיפה חוזרת.
  • עובדי מטבח, בגלל הסיכון להעביר את המחלה הלאה.

אילו חומרים עוברים במי ביוב?

הקבוצהדוגמאותתסמינים אופייניים
חיידקיםסלמונלה, שיגלה (דיזנטריה), E. coli, קמפילובקטרשלשול, כאבי בטן, חום, לעיתים דם בצואה
נגיפיםהפטיטיס A, נורוווירוס, רוטה-וירוסהקאות ושלשול. בהפטיטיס A גם עייפות וצהבהבות בעיניים ובעור, לרוב אחרי שבועות
טפיליםג'יארדיה, קריפטוספורידיום, תולעי מעייםשלשול ממושך, גזים, ירידה במשקל
מחלה תעסוקתיתלפטוספירוזיס (עכברת)חום, כאבי שרירים וכאב ראש. עוברת דרך שתן של מכרסמים במים עומדים, ולכן רלוונטית במיוחד בחניונים ובבורות. אין לה חיסון שגרתי

תסמיני מחלות המעיים דומים מאוד זה לזה, ולכן אי אפשר לדעת ממה נדבקתם מבלי להיבדק. הפטיטיס A מתפרצת בדרך כלל שבועות לאחר החשיפה, כך שקל לא לקשר בין הדברים. לכן כדאי לציין בפני הרופא את החשיפה גם אם היא הייתה מזמן.

מה לעשות לאחר מגע עם מי ביוב?

  1. לשטוף ביסודיות בעזרת מים וסבון ידיים ואזורים נוספים שנחשפו למי הביוב. ג'ל אלכוהול הוא לא תחליף, כי הוא פחות יעיל מול חלק מהגורמים ומול לכלוך אורגני.
  2. להחליף בגדים ולכבס אותם בנפרד במים חמים.
  3. לשטוף ולחטא נעליים כדי לא לפזר את החומרים המדבקים בבית.
  4. לטפל בפצעים ולכסות אותם.
  5. לא לאכול, לשתות, או לעשן לפני שטיפת ידיים.
  6. לחטא כל משטח שבא במגע, לא רק לנגב.

מתי לפנות לרופא?

יש לפנות לייעוץ רפואי אם לאחר חשיפה עולה החום, מתחילים שלשולים שנמשכים מעבר ליום-יומיים או מלווים בדם, הקאות חוזרות, סימני התייבשות, פצע שמתאדם ומתנפח, או צהבהבות בעיניים או בעור.

כדאי לפנות לרופא במידה ומדובר בילד, באישה בהריון, במבוגר, או במי שמערכת החיסון שלו מוחלשת. בכל מקרה כזה כדאי לומר לרופא במפורש שהייתה חשיפה למי ביוב, כי זה משנה את מה שהוא יבדוק.

לגבי חיסונים, כולל הפטיטיס A: זו שאלה לרופא המשפחה או לקופת החולים, בהתאם לתדריך החיסונים ולפרופיל האישי.

איך מקטינים את הסיכון מלכתחילה?

במשק בית:

  • לטפל בסתימות ובריחות מיד ולא לדחות. ריח ביוב קבוע מעיד על מערכת שלא אטומה כהלכה.
  • לשמור על מרווח אוויר תקין ועל סיפונים שאינם מתייבשים. סיפון יבש מאפשר לגזים לעלות.
  • לשאוב בורות לפני שהם מגיעים לקיבולת שלהם.
  • לחטא, ולא רק לנקות, כל אזור שהוצף.

בבניין משותף:

  • שאיבה ושטיפה של בור המשאבות פעם בחצי שנה, לפני החורף ואחריו.
  • לטפל מיד בהצפה במחסנים ובחניון, מכיוון שילדים עוברים שם.
  • לא להשאיר מים עומדים.

בעסק, ובמיוחד במטבח:

  • פינוי סדיר של מפריד השומן.
  • הפרדה מוחלטת בין אזור תקלת הביוב לאזור הכנת המזון וחיטוי לפני החזרה לעבודה.

יש לכם תקלת ביוב שדורשת טיפול?

אנחנו שואבים, פותחים סתימות ומצלמים קווים בשרון ובמרכז, 24 שעות ביממה. ככל שהטיפול מהיר יותר, החשיפה קצרה יותר.

שאלות נפוצות

האם ריח ביוב בבית מסוכן לבריאות?

הריח עצמו אינו הדרך העיקרית להדבקה. עם זאת, ריח קבוע מעיד על מערכת לא אטומה או על בור שהתמלא, ובריכוזים גבוהים בחלל סגור גזי הביוב עלולים לגרום לכאב ראש ולבחילה. ריח מתמשך הוא סימן שצריך לטפל בו ולא להתרגל אליו.

שוטפים היטב בעזרת מים וסבון, מחליפים ומכבסים בגדים בנפרד, מחטאים נעליים ומטפלים בפצעים. לא אוכלים ולא מעשנים לפני שטיפת ידיים.

תלוי בגורם. מחלות מעיים חיידקיות ונגיפיות מופיעות לרוב תוך שעות עד ימים. הפטיטיס A יכולה להתפרץ שבועות לאחר החשיפה, ולכן חשוב לציין בפני הרופא שהייתה חשיפה גם אם עבר זמן.

כן. ילדים נוגעים בכל דבר ומכניסים ידיים לפה. בנוסף, מחלות מעיים משפיעות עליהם יותר בגלל הסיכון להתייבשות. לאחר הצפה, כדאי להרחיק ילדים מהאזור עד שהוא עובר ניקוי וחיטוי ייסודי.

השאיבה ופתיחת החסימה הן שירות ביובית. חיטוי וייבוש של החלל הם עבודה משלימה, ובאירוע גדול כדאי גורם שמתמחה בשיקום נזקי מים.

כן, בגלל החשיפה החוזרת. לפטוספירוזיס, למשל, נחשבת מחלה תעסוקתית של עובדים שבאים במגע עם מים עומדים ועם הפרשות של מכרסמים. לכן, עובדים מקצועיים עובדים עם ציוד מגן ומקפידים על היגיינה אחרי כל עבודה.

ניקיון מכני תחילה, ואחריו חיטוי של כל המשטחים ולא רק ניגוב. חומרים סופגים כמו שטיחים וקרשי גבס תחתונים שנרטבו לרוב יוצאים. ייבוש מלא חשוב כדי למנוע עובש.