שורשים בצנרת הביוב: איך מונעים ומה עושים כשזה כבר קרה

השורשים חודרים לצנרת דרך סדק או חיבור לא אטום, נמשכים למים ולחומר האורגני שבפנים, ומתעבים עד לחסימה מוחלטת של הצנרת. סתימה שחוזרת על עצמה באותו המקום היא הסימן המזהה להימצאות שורשים, בעיקר אם היא חמורה יותר לאחר גשם. חיתוך מכני אמנם מחזיר את הזרימה, אבל השורש חוזר לאותה נקודה כל עוד היא פתוחה, ולכן הפתרון לטווח ארוך הוא איטום או חידוש של נקודת החדירה. מרחק השתילה המומלץ מקו הביוב הוא לפחות שלושה מטרים לעץ בינוני, וחמישה ומעלה לעץ גדול ואגרסיבי.

ישנה טעות תפיסתית אחת שחוזרת כמעט בכל קריאה. אנשים חושבים שהשורש הוא זה ששבר את הצינור. בפועל זה כמעט תמיד הפוך. הצינור כבר היה סדוק או שהחיבור שלו היה רופף, ומשם דלפה לחות שקראה לשורש לבוא. יש לכך משמעות מעשית. אם תטפלו רק בשורש ולא בנקודה שדרכה הוא נכנס, הוא יחזור.

איך זה קורה בפועל?

1. דליפת לחות – סדק דק, חיבור שנפתח, או שוחה לא אטומה מוציאים לחות לאדמה שמסביב.
2. השורש מגיע – שורשים מחפשים מים וחומר מזין. האדמה הלחה ליד קו הביוב מספקת בדיוק את הדברים האלה.
3. חדירה – שורשיות דקות נכנסות דרך הפתח. בשלב הזה לא מרגישים שום דבר.
4. התעבות – השורש גדל בתוך הצינור ומעבה אותו. מדובר בתהליך של שנים.
5. הצטברות – השורש בפנים מתפקד כמו רשת. נייר טואלט, שומן, ומגבונים נתפסים בו וגורמים לחסימה שאתם מרגישים.
6. נזק מבני – השורש שמתעבה מפעיל לחץ, מרחיב את הסדק הקיים, מזיז את הצינור, ובמקרים חמורים מאוד אפילו מפרק את החיבורים.

שווה לדעת: שורשים מגיעים למרחקים גדולים בהרבה ממה שנראה. עצים גדולים מתעדים שורשים בעשרות מטרים מגזע העץ. העץ שגורם לבעיה אצלכם אינו בהכרח העץ שאתם רואים מעל הקו.

אילו עצים הם בעייתיים ומאיזה מרחק?

הפיקוס הוא הבעיה מספר אחת בישראל. זה כולל גדרות חיות של פיקוס, שנשתלות בצמוד לגדר ולשוחות. חשוב לציין שפיקוס שנשמר גזום כגדר חיה מפתח מערכת שורשים צנועה בהרבה מפיקוס שגדל חופשי לעץ. הגיזום שמעל הקרקע כן משפיע על מה שקורה מתחתיה.

לפני שעוקרים, חשוב לזכור שחלק מהעצים בישראל הם עצים מוגנים, וכריתה או העתקה עשויות לדרוש רישיון. שווה לבדוק את הנושא לפני  העקירה ולא אחרי.

למה לא להשתמש בקוטלי שורשים כימיים?

קיימים ברשת המלצות להזרים לצנרת "חומר ביולוגי" שמונע צמיחת שורשים. ההמלצה הזאת בעייתית משתי סיבות:

הסיבה הראשונה היא שהמוצרים האלה הם קוטלי עשבים שאינם ידידותיים לסביבה. המילה "ביולוגי" בשיווק המוצרים לא משנה את זה.

הסיבה השנייה והמעשית יותר היא שכל מה שנכנס לקו הביוב מגיע בסוף למתקן טיהור השפכים, ושם התהליך עצמו מבוסס על חיידקים. חומר שנועד להרוג צמחייה מפריע לתהליך, וישראל מסדירה באופן הדוק את איכות השפכים והקולחין. לא רק שהזרמת קוטל עשבים לביוב אינה יעילה לטווח הארוך, היא גם בכיוון ההפוך מהרגולציה.

הפתרון האמיתי הוא להסיר את השורש ולסגור את הפתח.

מה הטיפול המומלץ לכל ממצא?

חיתוך לבדו אינו מספיק מכיוון שראש החיתוך מסיר את מה שבתוך הצינור ומחזיר זרימה מיד. זה אמנם הפתרון הנכון לטווח המיידי. אבל נקודת החדירה נשארת פתוחה, והשורש יחזור לאותו מקום. הכלל הפשוט הוא שבפעם הראשונה כדאי לחתוך. בפעם השנייה שזה קורה באותו המקום, יש לצלם ולסגור את הפתח.

לגבי לחץ המים, שטיפה בלחץ מסירה שומן, משקעים, ושורשיות דקות. אבל השטיפה אינה חותכת שורש מבוסס. בשביל זה צריך ציוד חיתוך. אם מישהו מבטיח לכם שהמים לבד יפתרו שורש שהתעבה, זה לא יחזיק מעמד.

מניעה שבאמת מונעת

לפני השתילה יש לברר איפה עובר קו הביוב, להתרחק ממנו בהתאם לטבלה למעלה, ולהתקין מחסום שורשים אנכי ועמוק באדמה בזמן השתילה. מחסום שמותקן בזמן השתילה עובד. מחסום שמנסים להתקין סביב קו קיים דורש חפירה ולא תמיד ניתן ליישם זאת.

בקו קיים יש לשמור על חיבורים אטומים, ובכל החלפה או בנייה חדשה לבחור צנרת מודרנית עם חיבורים אטומים ולא קטעי חרס קצרים.

בבית עם עצים בוגרים יש לשטוף את הקו באופן תקופתי ולבצע מעקב. אם הייתה כבר חדירה בעבר, צילום המעקב מאשר אם חזרה בלי לחכות להצפה.

כמה זה עולה?

מחירי התחלה לפני מע"מ. שווה לדעת שאתרי השוואת המחירים מציגים לחיתוך שורשים טווח של 1,000 עד 1,500 ₪.

יש חשד לשורשים בקו?

18 שנה בשרון ובמרכז. מגיעים, מצלמים, מראים לכם מה יש בצינור, ואז חותכים.